שבועיים אחרי שחתם על חוזה לרכישת מכונית מהסוכנות התברר ללקוח שלא גילו לו את כל הפרטים. בסוף מאבק משפטי הארוך הוא יזכה לפיצוי
בית המשפט המחוזי בתל אביב קיבל לאחרונה ערעור שהגיש לקוח שרכש ב-2011 רכב יד שנייה מסוכנות “דוד לובינסקי”, וגילה מאוחר יותר שהמנוע המקורי בו הוחלף. השופטת שרה דותן הפכה את ההחלטה של בית משפט השלום וקבעה שהרוכש יפוצה על ידי החברה, שהפרה את חובת הגילוי כלפיו כשלא חשפה בפניו כבר את הדבר במעמד חתימת החוזה, אלא רק במועד מסירת הרכב.
במאי 2011 הגיע הרוכש לאירוע מכירת מכוניות משומשות שארגנה “דוד לובינסקי”. הוא בחר בסיטרואן ג’מפי מודל 2008 והפקיד בידי נציג החברה 1,000 שקל. הנציג ערך מסמך לקוני שבו נכתב שהלקוח רכש את הרכב ומחיר העסקה הוא 85 אלף שקל במזומן.
כמה ימים לאחר מכן לקח הרוכש את הרכב לבדיקה במכון רישוי, וקיבל טופס שבו לא צוין שהמנוע הוחלף במנוע משופץ. בנסיבות אלה הוא שילם ללובינסקי את מלוא התמורה והרכב נמסר לו בסוף מאי לאחר שבוצעו בו תיקונים. במועד המסירה קיבל הרוכש מסמכים שונים ובהם טופס גילוי נאות שבו נכתב שמנוע הרכב הוחלף כשנה קודם לכן.
בתביעה שהגיש טען הלקוח שברגע שגילה את דבר החלפת המנוע הוא שב למשרדי החברה וביקש לבטל את העסקה, אך היא סירבה. אולם ב-2015 דחה בית משפט השלום בתל אביב את תביעתו בנימוק שהוא לא הוכיח שהמסמכים שקיבל עם הרכב נמסרו לו בחיפזון באופן שמנע ממנו בחינה של התוכן שלהם. נפסק כי מאחר שהלקוח חתם על המסמכים, החברה עמדה בחובת הגילוי שחלה עליה ולא קמה לו זכות לביטול החוזה.
הרוכש הגיש ערעור על פסק הדין וטען שהמנוע שהותקן ברכב אינו זהה למנוע שהותקן על ידי היצרן, והחברה הטעתה אותו באופן שמזכה אותו בביטול העסקה. החברה טענה מנגד שלא נפל כל פגם בפסק דינו של בית המשפט ואין להתערב בממצאים העובדתיים שנקבעו.
חובת גילוי מיוחדת
אבל השופטת שרה דותן קיבלה את הערעור והבהירה שהחוק מטיל חובת גילוי מיוחדת על מוכר רכב משומש. בהתאם לחוק, עליו למסור לרוכש עד למועד חתימת החוזה טופס גילוי שבו מפורטות הפגיעות שנגרמו לרכב. כלומר, החברה הייתה צריכה למסור למערער את טופס הגילוי עד למועד חתימת החוזה.
היא הוסיפה שהמסמכים נמסרו למערער רק בסוף חודש מאי, במועד מסירת הרכב לידו. ואולם, מכיוון שמלוא תמורת הרכב שולמה באמצע אותו חודש, זהו המועד שבו היה על החברה למסור לו את כל המידע הרלבנטי כולל העובדה שהמנוע הוחלף.
“הימנעות ממסירת המידע עובר להשתכללות החוזה מהווה הפרה של חובת הגילוי בשלב הטרום חוזי ועולה כדי הפרתה של חובת תום הלב”, נכתב בפסק הדין.
השופטת דותן סיכמה שהחברה לא עמדה בחובת הגילוי והמערער זכאי לבטל את העסקה ולקבל פיצוי על הנזקים שנגרמו לו. היא החזירה את הדיון לבית משפט השלום כדי שידון בסוגית הפיצוי ובתוצאות הכספיות של ביטול העסקה. החברה חויבה בהוצאות בסך 5,000 שקל.
פורסם באתר ynet בתאריך: 01.11.18